טלפוניה - שירותי תקשורת בע"מ נ' יעקב

החלטה

בפני ערעור על החלטת רשם ההוצל"פ אשר דחה את הבקשה בטענת פרעתי שהגישה המערערת.

תיק ההוצל"פ נפתח למימוש פס"ד שניתן ביום 2.4.13, לטובת המשיב נגד המערערת, בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים. בפסק הדין נקבעו לטובת המשיב הסכומים הבאים:

א. סך של 336 ₪ הפרשי זכויות סוציאליות.

ב. סך של 3,000 ₪ פיצוי על נזק לא ממוני בגין אי מסירת הודעה לעובד על תנאי עבודתו.

ביום 3.4.13 פנה ב"כ המערער לב"כ המשיב בדרישה לשלם את סכום פסק הדין.

ביום 7.4.13 השיב ב"כ המערער כי על המשיב להעביר לב"כ המערערת אישור על תיאום מס או פטור מס במקור שאם לא כן תאלץ התובעת לנכות את המס המירבי.

ב"כ המשיב השיב כי הסכום העיקרי של 3,000 ₪ שנפסק לטובת המשיב הוא סכום שנפסק בגין נזק שאינו ממוני והוא פטור ממס.

ב"כ המערערת השיב כי הדרישה נעשתה לפי הנחיות שהתקבלו מיועץ המס של המערערת.

ב"כ המשיב השיב כי אין לו ענין עם יועץ המס ולפיכך אם לא ישולם הסכום שנקבע בפסה"ד יפתח תיק הוצל"פ.

ביום 11.4.13 שלחה המערערת לב"כ המשיב שיק על סך 1,739 ₪ שהוא סכום פסה"ד בניכוי מס מירבי של 48% כן הודיע ב"כ המערערת כי אם יומצא אישור על תיאום מס עד 2.5.13 יושלם הסכום לפי האישור שיומצא. לאחר מכן יועבר הסכום לרשויות המס.

ביום 8.5.13 פתח המשיב את תיק ההוצל"פ לגביית יתרת החוב תוך שהוא מציין ששולם לו על חשבון החוב סך של 1,739 ₪.

המערערת הגישה בקשה בטענת פרעתי בה טענה כי פעלה כדין תוך אזהרת המשיב מראש כי אם לא יומצאו אישורי מס ינוכה מס הכנסה מירבי. מדובר לטענתה בדרישה שהגיעה מיועץ המס.

המשיב טען כי מרבית סכום פסק הדין פטור ממס בהיותו פיצוי על נזק שאינו ממוני. אין המדובר בפיצוי פיטורין החיייבים במס אלא בפיצוי אחר שאינו חייב במס. כן טען המשיב כי המערערת לא עמדה בנטל להוכחת טענתה שיש לנכות מס משלא המציאה חוו"ד של יועץ מס.

כב' הרשם קבע בהחלטתו כי הדין עם המשיב. אמנם נקבע כי חייב בהוצל"פ שטוען שפרע את החוב על ידי תשלום חלקו לרשויות המס רשאי להגיש בקשה בטענת פרעתי. ואולם, בנדון דנן, מדובר בסכום שנקבע כפיצוי עונשי ולפיכך אין מקום לחייבו במס לפי פקודת מס הכנסה. עוד קבע כב' הרשם כי המערערת לא עמדה בנטל להוכיח שמדובר בתשלום חייב במס בכך שלא המציאה חוו"ד של יועץ המס ולא הביאה אותו לחקירה. כב' הרשם דחה איפוא את הבקשה בטענת פרעתי תוך חיוב המערערת בהוצאות ושכ"ט הזוכה בסך 3,000 ₪.

על החלטה זו הוגש הערעור.

המערערת טוענת כי טעה כב' הרשם בקובעו שתשלום הפיצוי בגין הנזק שאינו ממוני פטור ממס וכן טעה בדחותו את הבקשה בטענת פרעתי. עוד טענה המערערת כי שגה כב' הרשם בהטילו עליה הוצאות בשיעור שהוטלו.

המשיב טוען כי יש לדחות את הערעור הן מחמת כך שלא הוגש תצהיר לאימות העובדות הכלולות בו בניגוד להוראות תקנה 120(א) לתקנות ההוצאה לפועל והן לגופו של ענין משום שברור שקביעת פיצוי בגין נזק שאינו ממוני פטורה ממס.

הצדדים טענו גם בעל פה, לפי בקשתם, ולמעשה חזרו על טענותיהם שבכתבי הטענות.

לאחר עיון בטענות הצדדים מסקנתי היא כי יש לדחות את הערעור ואלה נימוקי: